איך תיפטרי מהקמטוטים מסביב לשפתיים

שתי סיבות הן הגורמות להיווצרות הקמטוטים:

האחת, קמטוטים הנגרמים מן התנועות החוזרות ונשנות של השפתיים, בדיבור, באכילה ובהבעות הפנים. בשילוב עם תהליכי התבגרות של העור באזור זה, שנעשה פריך יותר ופחות גמיש ולכן גם עמיד פחות לתנועות.
הקמטוטים הנגרמים מן התנועות של אזור הפה הם אלה הקשורים לחיוך. הם מתחילים להיווצר מסביב לשפתיים, לעתים זהו קמט החוצה את השפתיים שאחר כך הולך ומעמיק, הולך ומתארך, למעלה ולמטה.
הסיבה השנייה הגורמת להיווצרות קמטוטים –נפילות העור מממרכז הפנים אל אזור הפה. נפילות אלה נתלים כווילון מצידי השפה וגורמים לנפילות המכונות קמטי המריונטה והם נחרטים בצידי הפה ועם הזמן, הולכים ומעמיקים מטה, אל אזור הלסת אז הם מייצרים מראה המכונה מראה הבולדוג.

איך נטפל בקמטוטים?

נתחיל בקמטוטים מהסוג השני, אלה הנגרמים מנפילת העור ומאובדן נפח באזור הפנים. לאחר שאבחנו את הגורם להם, ננסה למלא את החללים שהתרוקנו ולהזריק לתוכם חומר מילוי. כך נגרום למילוי הנפח ולהימתחות העור שנפל.
הבעיה המורכבת יותר היא הטיפול בקמטים שנוצרו מן התנועה של השפתיים. התנועות באזור הזה, כמובן, יימשכו, גם לאחר הטיפול בקמטים. כלומר, הגורם לקמטים – התנועה – לא ייעלם.
די מקובל לטפל ב"קמטוטי התנועה" באמצעות מילוי בחומצה היאלרונית, למרות שטיפול זה כלל לא יפתור את הבעיה, וכך לא רק שהבעיה לא תיפתר, עם הזמן התנועות יגרמו לשחיקת החומר שהוזרק. החומצה ההיאלרונית איננה עמידה בתנועה והקמטוטים ישובו ויופיעו כעבור זמן.
הדרך הנכונה יותר לטיפול בקמטוטים האלה שנגרמו עקב תנועתיות יתר היא מילוי בבוטוקס. הבוטוקס איננו חומר מילוי ואיננו ממלא נפח שהתרוקן, אבל הוא מחליש את התנועות באזור הזה. הבעיה היא שחייבים מיומנות גבוהה במיוחד כדי להזריק במדויק כך שמצד אחד התנועה תיחלש את התנועה בצורה מספקת כדי להשיג שיפור, אך לא יתר על המידה כך שתיפגע התנועתיות הכה חשובה באזור זה לאכילה, דיבור ולהבעה. זו גם הסיבה שרבים נמנעים מטיפול בבוטוקס באזור זה.
המסקנה, אפוא, כמו תמיד: להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול. לבחון את הקמטוטים, לקבוע מה הגורם העיקרי להם ולקבוע, יחד, את הטיפול הנדרש.